פסק-דין בתיק עת"מ 2509-09

מוסד תכנון התנתה מתן תוקף לתוכנית בתנאים וקצב מועד להשלמתם, שאם לא כן תתבטל התוכנית מיידית. הזמן חלף, התנאים לא מולאו, ובקשה להארכת מועד להשלמתם לא הוגשה. האם על מוסד התכנון להתכנס שוב לצורך דחייתה של התוכנית או שמא היא מבוטלת מאליה ? זו השאלה המרכזית בעתירה זו.

רקע

1.         תעשיות מזון תנובה - אגודה שיתופית חקלאית בישראל בע"מ (להלן: " העותרת") היא הבעלים של מקרקעין הידועים כגוש 3648 חלקות 269, 277(ח), 251(ח) ו - 278(ח) (להלן: " המקרקעין"). העותרת יזמה, בשיתוף עם הועדה המקומית לתכנון ולבניה רחובות היא המשיבה 2 (להלן: " הועדה המקומית"), את תוכנית מקומית רח/4/112 (להלן: " התוכנית"). בין מטרותיה של התוכנית גם שינוי יעוד המקרקעין מאזור חקלאי לאזור תעשיה ואחסנה, לצורך הרחבת מרכז תפעולי ומחלבה המצויים במתחם סמוך.

2.         בשנת 2002 פורסם דבר הפקדתה של התוכנית, ובעקבות זאת הוגשו התנגדויות על ידי גורמים שונים.

בישיבתה מיום 8.2.04 של ועדת המשנה להתנגדויות של המשיבה 1, הועדה המחוזית לתכנון ולבניה - מרכז (להלן: " הועדה המחוזית") הוחלט על תיקון חלק מהוראות התוכנית ועל מתן תוקף ובתנאי "[ש] לתוכנית יהיה אישור היחידה האזורית לאיכות הסביבה לפתרונות המוצעים למניעת ריח ומניעת הזרמת השפכים התעשייתיים לתעלות ניקוז מי הגשמים" (להלן: " האישור הסביבתי") (ראו החלטה מיום 8.2.04, נספח 1 לעתירה).

3.         בחלוף כשלוש שנים וחצי, בתאריך 17.7.07, התכנסה שוב ועדת המשנה של הועדה המחוזית לדון בתוכנית. בהחלטתה מאותה ישיבה צוין כי התנאים עליהם החליטה עוד בישיבתה הקודמת מיום 8.2.04, טרם מולאו. לאחר ששמעה הועדה המחוזית את עורך התוכנית ויוזמי התוכנית החליטה לאשרר את החלטתה הקודמת ליתן תוקף לתוכנית, ובתנאי שינתן אישור הועדה המקומית כי לא השתנה המצב מהבחינה התכנונית או הפיזית (היינו, כי לא הופקדו או אושרו תוכניות בתחומה של התוכנית ולא נבנו מבנים חדשים או תוספות בניה). כן הוסיפה הועדה המחוזית כי " על יזם התוכנית למלא את התנאים לאישור התוכנית תוך 120 יום ממועד פרסום ההחלטה. באם בתום 120 יום מפרסום החלטה זו לא ימולאו התנאים לאישור התוכנית, התוכנית תבוטל מידית " (להלן: " ההחלטה מיום 17.7.07").

(ראו החלטה מיום 17.7.07, נספח 2 לעתירה) [הדגשות והגדלות אינן במקור]. 

עד ליום 17.11.07 (או בסמוך לכך) קצבה אפוא הועדה המחוזית לעותרת למלא אחר התנאים לאישורה של  התוכנית.

4.         לדבריה של העותרת, בשל מחלוקת מקצועית בינה לבין איגוד ערים לאיכות הסביבה דרום יהודה (להלן: " אגוד הערים") הנוגעת לטיפול בשפכי המחלבה, המצאת האישור הסביבתי ארכה מעבר ל - 120 ימים אותם קבעה הועדה המחוזית. אף כי לטענתה הגיעה להסכמות עם אגוד הערים עוד בתאריך 7.1.108, הרי שמסמך רשמי על הסרת התנגדותו של אגוד הערים לאישור תוכנית ניתן בתאריך 20.5.08. משמע, האישור הסביבתי ניתן בחלוף 10 חודשים מיום החלטת הועדה המחוזית, ולמעשה באיחור של 6 חודשים מהמועד האחרון להמצאתו (ראו אישור אגוד ערים לאיכות הסביבה דרום יהודה, נספח 29 לכתב התשובה של הועדה המקומית).

5.         בתאריך 3.9.08, הועברו מסמכי התוכנית, על האישורים הנחוצים, לוועדה המחוזית.

6.         בתאריך 11.11.08 הודיעה לשכת התכנון המחוזית (להלן: " לשכת התכנון") לוועדה המקומית (ובסמוך לאחר מכן גם לעותרת) כי בהתאם להחלטת הועדה המחוזית מיום 17.7.07 הנזכרת לעיל, " נסגרה התוכנית" ולא ניתן לקדם את אותם מסמכים שהוגשו לבדיקה (ראו מכתב מיום 11.11.08 מהמתכננת האזורית בלשכת התכנון המחוזית, נספח 6 לעתירה; ראו גם חילופי מכתבים בין העותרת ללשכת התכנון המחוזית, מחודש נובמבר 2008, נספחים 7-8 לעתירה).

7.         בחלוף ארבעה חודשים נוספים, ובתאריך 4.3.09 פנתה העותרת לוועדה המחוזית בבקשה להארכת מועד להשלמת התנאים למתן תוקף לתוכנית ולקיום דיון בפניה (ראו מכתב ב"כ העותרת מיום 4.3.09, נספח 7 לעתירה). 

8.         במענה לבקשתה של העותרת להארכת מועד, השיב מתכנן המחוז בלשכת התכנון, כי מאחר שחלף המועד שנקצב בהחלטה מיום 17.7.07 למילוי התנאים, נדחתה התוכנית ובתאריך 5.3.09 פורסמה ברשומות הודעה על ביטולה (י"פ 5925 מיום 5.3.09, נספח 36 לתגובת הועדה המקומית). עוד ציין מתכנן המחוז כי במידה שתוגש לוועדה המקומית תוכנית חדשה וזו תועבר לוועדה המחוזית, היא תידון בפרק זמן שלא יאוחר משלושה חודשים (ראו מכתב מתכנן המחוז מיום 16.6.09, נספח 8 לעתירה). 

מכאן עתירה זו.

9.         העותרת מלינה על כך כי העבודה רבת השנים שהושקעה בהוצאתה לפועל של התוכנית ירדה לטמיון, על אף המאמצים הגדולים שעשתה על מנת לעמוד בדרישות ובתנאים שהוצבו לפניה. והכל, לדידה, בשל עיכוב זניח. אמנם, הועדה המחוזית קצבה לה 120 ימים למילוי התנאים לאישור התוכנית שאם לא כן " התוכנית תבוטל מיידית", אך העותרת סבורה כי אין מדובר בביטול אוטומאטי של התוכנית, כי אם בפרק זמן אותו ניתן להאריך מעת לעת. דחיית התוכנית כפופה, לטענתה, לקיום הליך תקין וחוקי לביטולה של תוכנית קרי, רק לאחר שמיעתה, שמיעת הועדה המקומית וכל מי שעלול להיפגע מהביטול. זכות טיעון זו הינה נגזרת של כללי הצדק הטבעי, קל וחומר מקום בו הדין עצמו - סעיף 133 חוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965 (להלן: " חוק התכנון והבניה") מחייב כאמור. לא זו אף זו, העותרת משיגה על כך כי לשכת התכנון ראתה עצמה מוסמכת לבטל את התוכנית באופן אוטומאטי, מקום בו היה על הועדה המחוזית להתכנס ולאחר שמיעת נימוקיה ליתן החלטה ברורה ועדכנית לעניין התוכנית. העותרת מדגישה כי התוכנית כבר אושרה למתן תוקף, ומכאן שאינטרס ההסתמכות שלה, כיזם התוכנית, ראוי להגנה מוגברת. האופן שבו בוטלה התוכנית, על ידי לשכת התכנון וללא מתן זכות טיעון, חורג אפוא מסמכות ומנוגד לדין. 

העותרת מוסיפה ומלינה גם על כך כי בקשתה להארכת מועד להשלמת התנאים נדחתה על הסף על ידי מתכנן המחוז, שאינו הגורם המוסמך ליתן החלטה מעין זו, אלא יו"ר הועדה המחוזית או יו"ר ועדת המשנה להתנגדויות. הם שקצבו את המועד במקור ובסמכותם להאריך את המועד גם לאחר שחלף. ומפנה היא לעע"ם 2647/05 פז חברת נפט בע"מ נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז ([פורסם בנבו] 20.3.07) (להלן: " פרשת פז"). 

מטעמים אלו, מתבקש בית המשפט להורות לוועדה המחוזית לבטל את פרסום דבר דחייתה של התוכנית, להורות על מתן ארכה להשלמת התנאים ולחילופין להורות על קיום דיון בפני הועדה המחוזית בבקשה להארכת מועד להשלמת התנאים לאישורה של התוכנית.

10.        הועדה המקומית, המשיבה לעתירה, תומכת בנימוקיה של העותרת; משל עצמה היא מפרטת בתגובתה את הליכי התכנון המורכבים של התוכנית אשר החלו בשלהי שנות ה- 90 של המאה הקודמת ושבהם הושקעו מאמצים ומשאבים רבים. היא ראתה ורואה חשיבות רבה בקידומה של התוכנית ובפוטנציאל תרומתה העצום לפיתוח העיר וליצירת מקומות תעסוקה לתושביה. עוד מוסיפה הועדה המקומית כי טעם דיוני-טכני בדמות חריגה מהמועדים בטל בששים נוכח החשיבות הציבורית שבבסיס התוכנית. האינטרס הציבורי ספג פגיעה קשה עם ביטולה של התוכנית, וראוי היה שהפרוצדורה תיסוג מפני המהות. משום כך, ההחלטה לבטל את התוכנית, שבבסיסה טעם דיוני, מבלי שינתן נימוק לגופו של עניין, איננה סבירה ואיננה מדתית.

11.        מנגד, מדגישה הועדה המחוזית כי עוד בשנת 2004 הוחלט ליתן תוקף לתוכנית בכפוף לתנאים. משנקפו השנים, כשלוש וחצי, והתנאים שהוצבו לא מולאו על ידי העותרת, הובאה התוכנית לפני הועדה המחוזית פעם נוספת ובתאריך 17.7.07. היא שמעה את היזמים והחליטה לקצוב להם 120 ימים נוספים להמצאת הדרוש. הועדה המחוזית ציינה במפורש בהחלטתה כי במידה שאלה לא יומצאו, תבוטל התוכנית מיידית. וכך, מששוב לא מולאו התנאים במועד שנקצב, ומשלא הוגשה בקשה לקבלת ארכה להשלמתם, בוטלה התוכנית באופן מיידי בדיוק כפי ההחלטה מיום 17.7.07, ללא שינויים. בנסיבות בהן לא שינתה הועדה המחוזית מאום מההחלטה לא היתה כל חובה להעניק לעותרת זכות טיעון, וההודעה שניתנה לה על ביטולה של התוכנית היתה דקלרטיבית בלבד.